"השבתי את הכבוד העצמי שלי"

הייתי ספורטאי בנבחרת העיירה שלי. אחרי התיכון, דחיתי מלגת פוטבול ומלגת האבקות כדי להתגייס למרינס. הייתי שמונה שנים במרינס ביחידת הסיור בים וביבשה בשטח האויב.

לאחר שיצאתי מיחידת הסיור, חזרתי הביתה. כן, אני חייב להודות, אתה יודע, שתיתי פה ושם. אבל זה היה בברביקיו ודברים כאלה, לפני שהתחלתי לשתות ממש הרבה, ויכולתי לשלוט בזה. אבל בשנתיים האחרונות זה ממש השתלט עליי.

הסתרתי, ניסיתי להסתיר את האלכוהול מהאחים שלי ואחותי וההורים שלי. הייתי צריך לעזוב את העבודה. כשעזבתי את העבודה הגעתי ל-11.5 ליטר ביום. פשוט, כל מה שעניין אותי היה אלכוהול.

למעשה, לא היו לי יותר חיים, המשפחה לא היתה קרובה אליי כי ניתקתי את עצמי מהם. הפסקתי לדבר עם החברים שכן היו לי. פשוט נשארתי בחדר השינה שלי ושתיתי.

כשהגעתי לכאן, לנרקונון, לא דיברתי עם אף אחד, פשוט התהלכתי ככה אתה יודע, הורדתי את הראש שלי למטה. כשהתחלתי את הסאונה, ככל שהייתי בה יותר, התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב כשהרעלים יצאו ממני. יכולתי לחשוב בצורה קצת יותר צלולה, שיקול הדעת שלי לא היה כל-כך מעורפל. וכל יום, יום אחר יום, התחלתי להרגיש טוב יותר וטוב יותר וטוב יותר וטוב יותר לגבי עצמי ולגבי מי שחזרתי להיות.

המקום הציל אותי. באמת התדרדרתי במדרון במהירות. ואם לא הייתי בא לכאן, בטח הייתי מת עכשיו. נרקונון השיב לי את חיי. עזר לי להשיב את הגאווה שלי, עזר לי להשיב את הכבוד שלי. ההבדל הוא שאני גאה להסתכל במראה שוב. אני לא מפחד יותר להסתכל במראה. וכשאני מסתכל במראה, אני רואה אני חדש. זו הרגשה נהדרת.

קטעי וידיאו נוספים