"יש לי שוב את המשפחה שלי"

סיימתי את התיכון. הייתי בהיריון עם בתי. החבר שלי בתקופה ההיא, עבר תאונה מאוד קשה, וזה הוביל אותי לשימוש בסמים כפתרון להתמודד עם זה שהפכתי להיות אם חד-הורית.

אז התחלתי להשתמש באוקסיקונטין וזה הוביל אותי לבזבז את כל הכסף לשכר הדירה על הכדור הזה, וזה הוביל אותי להשתמש במתאמפיטמינים. ואחרי שהתחלתי להשתמש בזה, לא היה אכפת לי במה אני משתמשת. השתמשתי בהרואין, זה התחיל את ההיסטוריה הפלילית שלי. הייתי בבית-סוהר במשך עשרה חודשים. השתחררתי. במקום ללכת לגמילה שזה מה שהייתי צריכה לעשות, התחלתי להשתמש שוב. ובנקודה הזאת, עברו שלוש שנים מאז שאיבדתי את הבת שלי – זו היתה הנקודה בה הייתי זקוקה לעזרה. אז הגעתי לנרקונון.

ברגע שהתחלתי את התוכנית, שמתי לב שאני עולה במשקל ושאני שוב נראית בריאה. חזר לי הברק לפנים. הייתי צוחקת בלי לנסות. זה בא לגמרי בטבעיות. התעוררתי מלאת אנרגיה. בשלב הזה אבא שלי הגיע וראה אותי והוא אמר לי שאני נראית כבחורה אחרת לגמרי.

יש לי מערכות יחסים עם המשפחה שלי שמעולם לא היו לי לפני נרקונון. זה כמו נקודת מבט שונה לגמרי שלעולם לא הייתי מקבלת אם לא הייתי מגיעה לנרקונון.

אני סופסוף יכולה ללמד את הבת שלי לעשות את הדברים הנכונים לעומת מה שלא נכון לעשות ובאמת להסתכל על העבר ולדעת שכל זה תם ונשלם.

כאילו לא איבדנו אפילו יום אחד. האהבה שיש לנו האחת לשנייה, היא משהו שלא היה סיכוי שאני אי פעם אחזור לזה, וזה משהו שלא היה סיכוי שיהיה לי אם לא הייתי מגיעה לנרקונון.

קטעי וידיאו נוספים