אשתו של בוגר נרקונון
דנרייה ב.

שבוע לאחר שהתחתנתי, גיליתי שבעלי לקח סמים. וזה ממש הרס אותי.

אולי זה משהו שלא רציתי לדעת. אתה יודע, אתה כאילו עוצם עיניים כי אתה רוצה להאמין שהאדם שאתה הולך לבלות איתו את שארית חייך לא יעשה את זה ולא יבגוד בך ככה.

ואמרתי לו שאני מאוד כועסת ושאני לא מבינה. הייתי ממש בשוק, "איך זה יכול היה לקרות?" והוא הסתכל עליי ואמר, והוא ירד על ברכיו ואמר, "את הולכת לעזוב אותי?" ואני כמעט לא רציתי לדבר איתו. הוא זה שאמר שהוא רוצה ללכת לנרקונון.

אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לעמוד בזה אם הוא לא היה מוכן לעשות את השינויים ההכרחיים שהוא היה צריך לעשות.

סיום התוכנית היה כמו לילה ויום כשמשווים את המקום שבו הוא נמצא למקום שבו הוא היה אז.

מידת הדאגה ומידת המחשבה שהוא השקיע לכמה מהדברים שהוא אמר לי וכמה מהדברים האחרים שהוא סיפר לי, כמה מהדברים שהוא התוודה עליהם, הייתי על הרצפה כי הוא מעולם לא היה כן איתי בצורה שכזאת.

זה היה מרענן. אתה יודע, זה היה כאילו, "אה, זה הבחור שאיתו התחתנתי".

אני מאוד אסירת תודה לנרקונון על הכול – על התמיכה, התוכנית עצמה ושיקום האחריות של בעלי.

יש לנו עכשיו שתי בנות, בת שנתיים וחצי ובת שנה. ובעלי לומד עכשיו בבית-ספר לאחיות.

מילים אינן יכולות לתאר כמה דברים השתנו וכמה הם שונים וכמה זה מדהים.

קטעי וידיאו נוספים