"אני לא מסתכל אחורה יותר"

בגיל 18 בערך, היה לי מה שאנשים יחשיבו בתור חיים מוצלחים – עבודה ממש טובה, היה לי בית בגיל מאוד צעיר.

אבל בפנים הייתי מכור לאופיאטים, אלכוהול וקסנקס.

זה המשיך עד לנקודה שכבר לא היה לי אף שמץ של שליטה. הייתי נעלם לכמה ימים, אימא שלי לא ידעה איפה הייתי. אתה יודע, היא היתה באה לבית שלי, רק לבדוק אם אני בחיים.

הסמים פשוט הוציאו ממני כל גרם של חיים. הגובה שלי 2 מטר ושקלתי 50 ק"ג.

הייתי כל-כך לא בריא שכשהייתי נעמד, לחץ הדם שלי היה יורד והייתי מתעלף.

הגעתי לבית-החולים שלוש פעמים לסילוק רעלים. לקחתי סמים כל הזמן הזה. ואחרי שעזבתי את המקום בכל שלוש הפעמים, תוך שעה התחלתי שוב להשתמש. למזלי, ההורים שלי התערבו. הגעתי בסופו של דבר לנרקונון.

לאחר שסיימתי את שלב הסאונה, יכולתי לשכב ולהירדם תוך 4 או 5 דקות, בלי שהמחשבות ירוצו לי בראש. המחושים והכאבים ברגליי ובגב נעלמו.

כשסיימתי את התוכנית ועליתי לבמה כדי לקבל את תעודת הסיום, חייכתי מאוזן לאוזן. ההורים שלי היו גאים שעשיתי זאת. ואני ידעתי שאני בסדר.

עברו שנתיים וחצי ואני נקי מכל הסמים, הם יצאו מהגוף שלי.

מאז לא הסתכלתי אחורה.

קטעי וידיאו נוספים